שאלה שוודאי לא מעט מכם שאלו את עצמם, במיוחד בשנתיים-שלוש האחרונות בהן כמות הזיכרון הפנימי בסמארטפונים המריציפ אנדרואיד עלתה משמעותית היא: למה מערכת ההפעלה אנדרואיד מצליחה לרוץ בצורה חלקה וטובה כמו של אפל (חלק יטענו פחות וחלק יותר) רק עם פי 2 או 3 מכמות הזיכרון הפנימי? לפי גלן וויליאמס, התשובה לכך טמונה בשפת התכנות Java איתה מפתחים אפליקציות אנדרואיד.
וויליאמס, המתאר את עצמו כותיק בתעשיית המשחקים, פרסם את התשובה לשאלה באתר Quora – רשת ידע חברתית שם עקרונית ניתן למצוא לכל שאלה תשובה. הוא מבהיר, כי הרצת תוכנות ג'אווה על מערכת ההפעלה מלווה בתהליך מחזור של הזכרון, Garbage Collection Process, על-ידי Collectors. אלו אוספים למשל את הזיכרון שהתפנה מכך שהמשתמש סגר אפליקציה וממחזרות אותו. על-מנת ש"אספנים" המדוברים יעבדו בצורה יעילה הם צריכים לכל הפחות פי 4 או 8 מהזיכרון שהם צורכים בעצמם.
מערכת ההפעלה iOS לא משתמשת בתהליך זה ואין במערכת Garbage Collectors, לכן למעשה אין לה צורך בעודף זיכרון כמו במכשירי האנדרואיד, שכן גם עם זכרון קטן יחסית של 1GB RAM ביצועי המערכת לא נפגעים. כמו כן, הצורך שלה לליבות חזקות קטן, כשהנחת היסוד היא ששימוש גדול יותר של זיכרון פנימי מצריך יותר כוח לרתום אליו.
תשובתו של וויליאמס זכתה עד עתה למעל ל-2,900 קולות חיוביים על תשובתו, אותה הוא פישט בעזרת דיאגרמה מועילה למדי המראה שה-Garbage Collectors עובדים עם יעילות טובה כאשר יש פי 4 או 8 מהזיכרון הנצרך.
