בעוד יצרניות הסלולר ממשיכות להגדיל ולשפר באופן משמעותי את רזולוציית המסך, את מהירותו של המעבד ואת חיישני המצלמה, דווקא הסוללה אשר נושאת בכל הנטל הזה – לא ראתה התקדמות משמעותית מזה שנים. אולם, ייתכן וזה עתיד להשתנות – אוניברסיטת סטנפורד מציגה פיתוח מעניין ומבטיח שביכולתו להכפיל פי 10 את קיבולת הסוללה וכמעט פי שניים את כמות מחזורי הטעינה.
הפיתוח משלב אנודות סיליקון בסוללות ליתיום-יון, אלו למעשה מסוגלות לאגור כמות מטען גדולה פי עשרה מאנודות הגרפיט בהן נעשה שימוש בסוללות הליתיום-יון כיום. כבר בתחילתו של תהליך הפיתוח היה על החוקרים להתמודד עם שתי בעיות עיקריות: אנודת סיליקון אינה מסוגלת להתמודד עם התרחבות והתכווצות החומר במהלך עבודת הסוללה, כשבנוסף, מגע הסיליקון עם נוזל האלקטרוליט יוצר תגובה כימית אשר מדרדרת את שני החומרים ופוגעת ביעילותם.
צוות החוקרים הצליח בסופו של דבר לפתור את שתי הבעיות באמצעות סידור הסיליקון על האנודה בסוללה באופן דומה לסידור גרעיני הרימון. חלקיקי הסיליקון על האנודה נעטפו בתאי פחמן המאפשרים להם להתרחב בתוך התא וגם מפרידים אותם מנוזל האלקטרוליט. הדבר מאפשרת בעצם את זרימת האלקטרונים דרך דפנות הפחמן אשר נוגעות כולן אחת בשניה. בנוסף על כך, מבנה זה גם מקטין את שטח המגע הכולל עם נוזל האלקטרוליט לכעשירית משטח המגע בפיזור רגיל.
על פי דבריו של מוביל המחקר, לאחר 1000 מחזורי טעינה פעלו אנודות הסיליקון ב-97 אחוזים מהקיבולת המקורית שלהן, זאת לעומת אנודות הגרפיט הקונבנציונאליות המתדרדרות לכ-80 אחוזים מהקיבולת המקורית שלהן לאחר 500 מחזורי טעינה בלבד.
לפני שתתחילו בחגיגות, נספר כי הפיתוח מחייב מספר שיפורים בטרם יהיו מוכנות הסוללות הללו לייצור המוני. בין היתר, דרוש מקור זול יותר להפקת הסיליקון עבור האנודות. עם זאת, הטכנולוגיה נראית מבטיחה למדי וייתכן כי בקרוב זו תספק את המענה לבקשותינו ותאפשר לסמארטפונים לפעול לפחות כמה ימים בטעינה אחת.
(מקור – Gizmodo)